מרצדס SE250 - דרך חיים קלאסית

 
כתב: ליאור ברוך, צילם: תומר פדר

"צריך לחיות את החיים" אמר ראובן - ומרצדס קלאסית היא מהדברים שמעניקים לחיים את המשמעות הנסתרת שכולם מחפשים. ראובן מצא את התשובה לשאלות הגדולות ההן במכוניות קלאסיות, והביטוי המעשי לתפישה הזאת הוא בדמות מרצדס SE250 קופה מ-1966 ויגואר MKII שנת 1965 - שתיהן המכוניות שלו ליום-יום. ואין כמו להעביר את שגרת החיים בתוך הקלאסיקה שבקלאסיקה. זה אכן נותן משמעות אחרת לקיום.

מאירופה ללבנט
תא"ל (מיל.) ראובן בנקלר, שימש כנספח צה"ל בגרמניה. לקראת תום שליחותו שם החליט לרכוש שתיים מהמכוניות היותר קלאסיות של שנות השישים: מרצדס 250SE ויגואר MKII, שתיים ששילבו יותר מאחרות יוקרה וייחוד בניחוח עשיר ומלא ארומה של מה שהיה לקלאסיקה צרופה.

לאחר חיפושים ממושכים ברחבי גרמניה, רכש ראובן את השתיים ושיגר אותן לשיפוץ יסודי בסדנה לשיפוץ רכב קלאסי Berlin Classics, המתמחה בעיקר בשיפוץ מכוניות מתוצרת בריטית. לאחר שיפוץ היגואר, אשר ארך כשנתיים(!), "הסכימה" הסדנא לקבל לשיפוץ ייסודי גם את המרצדס. גם זאת חודשה מפגוש לפגוש, כולל המנוע ותיבת ההילוכים. לא נפקד מקומו של ניקוי חול יסודי, שחזור מושלם של מרכב המכונית וצביעה בצבע רב-שכבתי מיוחד. כאן זה נמשך שנה אחת בלבד - ואז הגיע הזמן לקחת את השתיים למוסכן החדש, עמוק במזרח התיכון.

 

עבור ראובן, כבר אמרתי, מכוניות קלאסיות נועדו ליהנות, וככל שנוסעים יותר נהנים יותר. ראובן נהג ביגואר, ורעייתו ישבה מאחורי הגה המרצדס. מגרמניה פנו השניים, נוהגים בשתיים, דרומה לעבר אוסטריה, חצו את האלפים על מעבריהם המפותלים והמשיכו במסע הקלאסי שלהם לעבר צפון איטליה. משם המשיכו השתיים (והשניים) לכיוון יוון. בפיראוס עשו שתיים עלייה לאונייה ולארץ.

בצוהרי היום
פגשתי את ראובן בצוהריים, ברמת החייל במתחם החברה אותה הוא מנהל. מתוך אפילת החניון יצאה המרצדס - והיא לבנה ובוהקת, חלקי הניקל נוצצים ומחזירים כל קרן אור. קלאסיקה אמיתית. ה-SE נמצאת בארץ כבר כשנתיים ועל הכביש כמעט 40 שנים - וכמאמר הקלישאה: היא נראית כאילו ירדה רק אתמול מפס הייצור. הסתכלו היטב בתצלומים שנעשו תחת השמש האכזרית, זאת שאין נקודה החומקת מאורה.

מרצדס 250SE היא ללא ספק מאותן מכוניות אשר גם אם ממש מנסים להתעלם מהן - וזה בהחלט מטופש, כי היא מאוד יפה בכלל והאקזמפלר הזה בפרט - הדבר לא ניתן. "חיפשתי מכונית המשלבת את כל העולמות" מספר ראובן, "מכונית שמשדרת יוקרה אך עם זאת ספורטיביות, מכונית קלאסית, אך כזאת שאוכל לנסוע לכל מקום בלי שתתקלקל -וגם תגרום לי להנאה מכל רגע של נהיגה. וזאת הסיבה שבחרתי במכונית הזו".

"לא מאמין", אמרתי "זה אוטו מבן ארבעים שנים. "תיכנס, תעשה סיבוב, תאמין" החזיר לי ראובן ונתן לי את המפתחות. כבר מהרגע בו מתיישבים על מושבי העור השחור של המרצדס (זאת ההגדרה הרשמית; בפועל אלו כורסאות מפנקות. מאוד), מבינים כי זאת אינה מכונית רגילה. שילוב ניקל ועץ בכל מקום אפשרי בדפנות הדלתות ולוח המחוונים, משהו שהוא התגלמות של יוקרה, ועם זאת בעל ניחוח ספורטיבי מעודן. כבר עם תחילת בנסיעה ניתן היה להרגיש את הכוח החבוי במנוע - להרגיש, לא לשמוע. עם העלייה לכביש המהיר התעוררה המרצדס לחיים והשילוב להילוך רביעי בתיבה הידנית הביא אותה בקלות למהירויות שממש לא שייכות לכאן, אלו שהן כה טבעיות באוטובנים של ארץ ייצורה. ל-SE ארבעה בולמי קוני מקוריים, ואלו מצליחים לשמור על זוויות גלגול טובות יחד עם הספקה רציפה של איכות חיים גבוהה דרך אותה רכות נסיעה האופיינית למרצדס.

 

מהבחינה המכנית, הדבר הבולט ביותר היא מערכת הזרקת הדלק המכנית, סבוכת הצינורות. למנוע, בנפח 2497 סמ"ק הספק של 147 כ"ס ב-5500 סל"ד ומומנט של 22 קג"מ ב-4200 סל"ד. מספיק בכדי לתת אותה הרגשה של נסיעה רגועה ושלווה, הכה אופיינית למרצדס. אלא שהמנוע הזה, בשילוב תיבת ההילוכים הידנית בת ארבעת ההילוכים היעילה, מאפשר גם לקבל ביצועים מכובדים מאוד (בניכוי ארבעה עשורים של התפתחות תכנון וייצור מנועים).

החיים
עם תום הצילומים התיישבנו שוב בפנים, לפרידה. חלון-הגג פתוח, המנוע מותנע (אך רק שעון הסל"ד מדווח על כך) - והתרווחנו לאחור במושבים המפנקים. "סלון" אמר ראובן כשעיניו בורקות, "המרצדס הזו היא בדיוק כמו סלון מבחינת הנוחות, היוקרה והישיבה. ההבדל היחיד בינה לבין הסלון שלי בבית, הוא שהיא יכולה לקחת אותי בכל רגע לכל מקום, קרוב או רחוק. זו היא המרצדס 250SE שלי".


מרצדס 250SE Coupe 1966:

מנוע 6 צילינדר טורי SOHC
נפח 2497 סמ"ק
הספק/סל"ד 147 כ"ס/5500
מומנט/סל"ד 4200 22 קג"מ/4200
הנעה אחורית
הילוכים ידני, 4
בסיס גלגלים 275.0 ס"מ
אורךxרוחב 490x181 ס"מ
משקל 1506 ק"ג
0-100 קמ"ש 11.8 שניות
מהירות מרבית 188 קמ"ש