לאור
שמועות על ההפסקה הצפויה בשיווק דלק מתוסף עופרת בישראל, התבקשתי ע"י
מועדון ה-5 , כבר בשנת 2004 - לרכז ו"לחקור" את הנושא.
אנסה
לענות על שאלות המתעוררות בדרך כלל – מדוע נחוצה העופרת, למי היא
מפריעה, מי זקוק לה היום, ומה הפתרונות הקיימים בארץ ובעולם.
1.
למה עופרת?
תוסף
דלק המכיל "טטרה-אתיל-עופרת" הופיע בארה"ב כבר בשנות ה-20 . התברר כי
זהו האמצעי הפשוט והזול ביותר להעלאת מספר האוקטן – הגדלת התנגדות הדלק
להצתה עצמית, זאת הגורמת ל"נקישות" ו-"צילצולים". כך התאפשרו בניה
ותפעול של מנועים עתירי ביצועים, בעלי יחס דחיסה גבוה. שליטה על מספר
האוקטן אפשרית גם בתהליך הזיקוק של הדלק עצמו. הגדרת "סולם אוקטן"
מתבססת על מיון תוצרי זיקוק אלה – כאשר הערך הגבוה ביותר האפשרי מוגדר
כ- 100. תיסוף הדלק בעופרת, לעומת זאת, מאפשר להגיע- בעלות נמוכה יותר
- לערכים גבוהים יותר. מנועי בוכנה תעופתיים מסוימים מימי מלחה"ע ה-2
דרשו (וקיבלו) 145 אוקטן!
עם
התפשטות השימוש בעופרת התברר כי היא "עושה טוב" למנוע. חלקיקי עופרת
השוקעים על השסתומים ותושבותיהם יוצרים שכבת "ריפוד", המונעת תופעה של
"מיקרו-ריתוך" בעת פעולה בטמפרטורה גבוהה. התופעה מלווה בקריעה של
פיסות מתכת זעירות של תושבת השסתום- ולכן לבלאי מואץ.
2.
ולמה לא?
עם
השנים התברר כי תרכובות העופרת הן רעילות מאד. השפעתן רעה במיוחד על
ההתפתחות השכלית של ילדים. בנוסף, תוצרי הפליטה של מכוניות מכילים גזים
רעילים (במיוחד פחמן חד-חמצני ותחמוצות חנקן). גזים אלה ניתנים אמנם
לטיפול בממיר הקטליטי, אך זה "מורעל" ע"י העופרת הנמצאת בדלק ויוצא
מכלל פעולה.
3.
מה בעולם?
כבר
בשנות ה-70 החלה מגמה של הפחתת השימוש בתוספות עופרת, משיקולי איכות
הסביבה. החל משנת 1974 המכוניות האמריקניות מותאמות לדלק נטול עופרת –
אז גם הוחל שיווקו שם, תוך הורדת מספר האוקטן (והעלאת המחיר) ביחס לדלק
"רגיל". העופרת הוצאה בהדרגה מהשוק בארה"ב, עד שנעלמה בשנת 1988. במערב
אירופה הוחל השימוש בדלק "נטול" (אך באוקטן גבוה) רק בשנים 1987-88,
במקביל להתאמת המנועים. כיום דלק אחר כמעט שאינו קיים שם.
במנועים המודרניים - למניעת בלאי תושבות השסתומים, בהעדר הגנת העופרת,
מיוצרות התושבות מפלדה מוקשה העמידה בפני תופעת ה"מיקרו-ריתוך". לא כך
הדבר במנועים ותיקים יותר – בהם דלק נטול עופרת עלול לגרום לבלאי
שסתומים מואץ. יצוין כי גם כמות זעומה של עופרת - ביחס של 1:10 ואפילו
1:20 מהכמות שהוספה בעבר לשם "תיגבור" מספר האוקטן – תספק הגנה נאותה
למנועים "ותיקים".
במדינות בהם קיימת מודעות לרכב קלאסי (בריטניה, צרפת) נמכר מזה שנים
אחדות, בחלק מהתחנות, דלק עם תוסף תחליפי. התחליפים הידועים הם תרכובות
על בסיס נתרן, מנגן, זרחן או אשלגן, כאשר האחרון הוא הנפוץ (וכנראה
היעיל) ביותר. אף לא אחד מתחליפים אלה יעיל כמו העופרת, אך יש ביכולתם
למנוע בלאי כל עוד המנוע אינו מופעל בתנאי מהירות ועומסים גבוהים. נראה
כי כיום – במערב אירופה - גם הדלק התחליפי הולך ונעלם.
בבריטניה מכונה הדלק התחליפי
LRP
- Lead Replacement Petroleum.
שם נמכרת גם כמות זעומה (כ- 0.5% מסך מכירות הבנזין) של דלק מתוסף
עופרת (אמיתית!), במחיר גבוה,בלעדית לחברי מועדוני אספנות.
בארצות
בהן אין שווק של
LRP
נמכרים תחליפי עופרת מסוגים שונים (אין תקן מחייב), אותם מוסיף הצרכן
לדלק ה"נטול" הרגיל. העלות למשתמש גבוהה, כמובן, בהרבה.
4.
ואצלנו?
בכדי
לקדם את הנושא תואמה (במרץ 2004) פגישה של חברי מועדון ה-5 – מתניה
הלוי, יורם סילבר ואנוכי – עם מר עמרם אזולאי, ראש אגף איכות ותקינת
ודלקים במשרד התשתיות. הופתענו לשמוע ממנו כי, מזה זמן, דלק 96 אינו
מכיל עופרת. התברר כי החל משנת 2001 הופחתה בהדרגה כמות העופרת, והחל
מיולי 2003 הכמות למעשה אפסית. כיום מיוצר ה- 96 על בסיס דלק 95 "נטול
עופרת", המתוסף באשלגן במסופי הדלק. מתוך דאגה לשכבות שהכנסתן נמוכה,
שברשותן כלי רכב שיוצרו לפני שנת 1988, דאג המחוקק כי דלק תחליפי זה
ימשיך להימכר במחיר דומה לדלק הרגיל. בשנת 2004 היה חלקו של בנזין 96
כ-15% מסך מכירות הבנזין, וצפוי ששיווקו ימשך בעתיד הנראה לעין. כאשר-
ביום מן הימים - יעלם מהתחנות, יוצעו שם ובחנויות תוספים תחליפיים
בנפרד.
מר
אזולאי מסר לנו כי מבחינה טכנית וחוקית קיימת אפשרות (תיאורטית) למכירה
מוגבלת של דלק מתוסף עופרת לציבור מוגדר (חברי מועדון) ובנקודות
מוגדרות, בדומה לקיים בבריטניה. לבירור אפשרות כזאת שלח המועדון מכתבים
לכל חברות הדלק בארץ. אני אף נפגשתי עם מר משה וטשטיין, טכנולוג דלקים
של חברת "פז".
נוסח
התשובות שהתקבלו מהחברות דומה בעיקרו - בשל הביקוש הזעום, אין כדאיות
כלכלית בהפקה והפצה של דלק כזה.
5. אז
מה לעשות?
ובכן,
אין סיבה לדאגה מיידית. למכוניות שהופעלו שנים ארוכות בדלק מתוסף עופרת
יש "זיכרון עופרת" – במיכל, בקווי הדלק ומשקעים בחלל השריפה. "זיכרון"
זה יכול להספיק ל- 30,000 ק"מ ויותר, ללא חשש לנזק משמעותי - אף ללא
כל תוסף. בנהיגה מתונה (כפי שרוב מכוניות חברי המועדון מתופעלות) לא
צפוי בלאי תושבות שסתומים אף הרבה מעבר לכך. וכפי שנאמר – גם האשלגן
מספק הגנה נאותה.
קיימת
האופציה של התאמת ראשי מנוע לדלק נטול עופרת – החלפת תושבות השסתומים.
כדאי לשקול אפשרות זאת בעת שיפוץ ראש המנוע או המנוע כולו. במפגשי יום
ששי של מועדון ה-5 "הסתובבה" תיאוריה כי בראשי מנוע העשויים אלומיניום
אין צורך בהתאמה, כיון שהתושבות עשויות במילא מפלדה מוקשה. על סמך מידע
שליקטתי (בעיקר מבריטניה) מתברר כי התיאוריה נכונה רק חלקית. יש צורך
לוודא ספציפית לכל סוג מנוע. מידע נוסף, כולל המלצות לפי א-ב של יצרנים
ניתן למצוא ב-
http://vea.qc.ca/vea/articles/unleaded.htm
http://www.theaa.com/allaboutcars/fuel/LRP.html
